היום בסדנה 16-8-15 תפעול שעון אגוז אמריקאי

הוסף כיתוב

הוסף כיתוב

הוסף כיתוב

הוסף כיתוב

הוסף כיתוב

הוסף כיתוב

הוסף כיתוב

תגובה על מאמרו של חברי אייל גילת: מודרניזם סקנדינבי - חלק ג

אייל גילת חברי פרסם בבלוג הנפלא שלו מאמר חדש: 

"מודרניזם סקנדינבי - חלק ג" . מדובר בסדרת מאמרים מצוינת שאייל כתב על עיצוב רהיטים ועונה על שאלות לכאורה תמימות: "מהו מודרניזם בעיצוב רהיטים ומהו רהיט מודרני?..". אני מביא כאן את תגובתי ברשת למאמר. עכשיו עלינו לחכות שאייל יכתוב את שאר המאמרים המשלימים, אז, אוכל להעלות סדרת השאלות הממתינות באמתחתי לקידום הבנת הנושא. להלן תגובתי ברשת...

"...אז כאן מתחילים הרהיטים המודרניים משאת נפשו של אייל גילת. בעצם אנחנו מדברים על ריהוט סקנדינבי עם יסודות אנגליים. הדבר המדהים שכל החידוש הזה בא בחסות ומימון ממשלתי. לרוב תנועה אמנותית היא חידוש מרדני הקורא תיגר על הרשויות והממסד. כאן אנחנו עדים לממסד התומך בשינוי שיוליד תנועה, כל זה, על בסיס של ערכים חברתיים.......לא ייאמן. קל לראות שיש קוי עיצוב משותפים לבאוהאוס הגרמני ולמודרניזם הסקנדינבי - בעיקר פונקציונאליות. לא הייתה הפרייה הדיית? האם העיצוב הסקנדינבי לא יצר משוב בעיצוב האנגלי? אני מתחיל להבין שיהיה לי קשה למקם את עבודתי בעץ כמסורתית בכל מובן שהוא נובע מלוח זמנים. למעשה אייל אכן ענית על שאלתי המציקה : "..מהו מודרניזם?.." למרות שהפוסט האחרון העוסק במודרניזם סקנדינבי לא נכתב עדיין. אשמח אם בתום ההליך תכתוב גם לוח זמנים של התפתחות המודרניזם על הפוסטים שפורסמו - מה שיתן לי אפשרות לכתוב משהו מסכם ומסתמך על המאמץ שבצעת.
אתה יכול להשתבח במלאכה
חברך, עזיז סובח..." 

התגובה פורסמה בגוגל פלוס

שולחן המסור שלנו

לפני כמה ימים צלצל הטלפון הנייד שלי: "...שלום אני יוסי מחיפה, ראיתי את שולחן המסור שלכם ביוטיוב, האם אני יכול לקבל עזרה בבניית שולחן כזה עבור הסדנה שלי?...". "כמובן" אני עונה ומזמין אותו לסדנה. בתום השיחה ההדגמות וההתייעצויות, יוסי מבקש מידות ואני מבטיח להעלות כל מה שהוא צריך. כבר דיברנו על מסור השולחן שלנו ברשומה אחרת והיא מכילה את התמונות והסרטונים הנוגעים לעניין. אעלה כאן עבור יוסי מידות ודגם כללי בלבד - בשאר עליו להתנסות בעצמו...

וגם סרטון קצר ..



השלד עשוי פרופיל 50X50 מגולוון
המסור שלנו בסדנה מצוייד בגלגלים התורמים לגובה עוד 23 ס"מ.
בדגם הנוכחי אין בינתיים סרגלי חיתוך אבל הם קיימים במסור שלנו בסדנה. אז עד שאעלה סרטון משודרג ומשופר אפשר לצפות בסרטונים בערוץ היוטיוב שלנו

על תזמון מערכת גלגלי השיניים בתכנית CAD לעומת התזמון בשעון אמיתי

לאחרונה אני נמצא בין שני עולמות: האחד מדומה ושם אני יוצר שעון בתכנית CAD, השני נמצא בסדנה הקטנה שם אנחנו בונים שעון מעץ מייפל עם מסגרת מאגוז אמריקאי. השעון המדומה מציב אתגרי בנייה ודיוק הדורשים סבלנות ליד המקלדת, תיקוני מיקומים ועיצוב שיניים בגלגל השיניים, השעון האמיתי בסדנה מציג בעיות של חיכוך בעולם האמתי, שיוף פינות מחוספסות וסבלנות אחרת. את האחד אני יוצר כאשר בני הבית ישנים, ברכבת בדרכי לאוניברסיטה, את השעון השני אני בונה עם רון בימי א' בין השעות שמונה בבוקר לצהרי היום ובינות כוסות הקפה והאורחים המזדמנים לסדנה. אז התקדמתי קצת בתיאום גלגלי השיניים ובתיזמונם בשעון המדומה, בשעון האמיתי אני יודע לעשות זאת כבר זמן מה...
סרטון קצרצר

מערכת התמסורת בשעון עץ

ברשומה זו, אנסה להבהיר את מערכת התמסורת וסדר העברות הכוח של שעוני העץ שאנחנו בונים בסדנה. מטרתה היא הסבר פשוט עבור כל אילו ששואלים אותי: "..איך זה פועל?...". השעון השלם בפעולתו הוא מראה מתעתע עיניים ממש, קשה לתפוס מה מניע את מה, גלגלי השיניים מסתובבים בכיוונים הפוכים, והקשר למטוטלת וגלגל התזמון לא ברור.
כדי להקל את העניין אסדר את הקשרים לפי סדר העברת הכוח בתמסורת השעון.

1. מקור הכוח: מקור האנרגיה הקינטית של השעות הוא משקולת השעון. משקולת זו תלויה על כבל המלופף על גלגלת המחוברת לתמסורת.

2. כבל המשקולת מלופף באופן סדור על גלגלת השעון ומעביר את האנרגיה הגלומה במסת המשקולת אל הגלגלת. 

3. גלגלת השעון מחוברת לגלגל שיניים שנקרא רצ'ט. עליו מורכבת ציפורן חוגרת ובכיוון אחד מעביר את הכוח מהגלגלת, בכיוון השני הוא רק מאפשר הרמת המשקולת לאחר שהגיעה לתום מסלולה. 

סיכום ביניים: בעצם המשקולת, הכבל, הגלגלת והרצ'ט מעבירים תנועה קווית לסיבובית.

4. מערך הגלגלת/רצ'ט/ משקולת מניע סיבובית גלגל 60 שיניים. גלגל זה הוא חשוב כי הוא מורכב ישירות על ציר הדקות (ציר מס' 3) של השעון ומניע בו זמנית שני אלמנטים: גלגל 15 שיניים ואת מערך גלגלי השיניים בחזית השעון היוצר חלוקת דקות /שעות.

5. גלגל 60 השיניים המורכב על ציר מס' 3 מניע גלגל 15 שניים המורכב על ציר מס' 4 ממש מתחתיו. עכשיו התנועה נמסרת מציר לציר. גלגל 15 השיניים המורכב על ציר מס' 4 מורכב על צינור ולא ישירות על הציר ויחד איתו ומאחוריו מורכב גלגל 60 שיניים על אותו צינור, כך יוצא שבעת שהוא מסתובב מסתובב איתו יחד גלגל 60 שיניים.




6. גלגל 60 השיניים המורכב על צינור על ציר מס' 4 מניע גלגל 15 שיניים המורכב על צינור המורכב על ציר מס' 3. כך יוצא שגלגל זה מסתובב על צינור המורכב על ציר המסתובב בתוכו בקצב עצמאי. על הצינור עליו מורכב גלגל 15 שיניים מורכב גלגל נוסף מאחוריו בן 60 שיניים.

7. גלגל 60 השיניים על ציר מס' 3 מניע גלגל 16 שיניים המורכב על ציר מס' 2. גם גלגל שיניים זה מורכב על צינור ומאחוריו גלגל התיזמון. כך יוצא שגלגל 16 השיניים מניע את גלגל התזמון בהיות שניהם מורכבים על צינור אחד ועל אותו ציר.

8. גלגל התיזמון בנוי עם סדרת שיניים דמויות מנוף הדוחפות מחגר. המרווח בין השיניים מחושב כך שבעת דחיפת ציפורן המחגר בצד אחד יורדת הציפורן המקבילה ומונעת תנועת יתר מגלגל התזמון, באופן זה מניע גלגל התיזמון את נדנדת המחגר וגם חוסם אותה באותה תנועה.

9. המחגר מורכב על ציר מס' 1 מעל גלגל התיזמון או מתחתיו תלוי בעיצוב השעון. יחד איתו על אותו ציר מורכבת המטוטלת  (לפעמים רק מנוף המטוטלת והמטוטלת עצמה מורכב על ציר עצמאי משלה). כל תנודה בנדנדת המחגר מהווה תנודה במטוטלת. את קצב התנודות קובעת המטוטלת את עצמת הדחיפה קובעת התמסורת ומסת המשקולת. גלגל התזמון תורם למחגר דחיפה שעצמתה קטנה אבל משלימה את האנרגיה שאיבדה המטוטלת מסיבות של חיכוך ונוצרת תנודה קבועה. השעון מפסיק פעולתו כאשר המשקולת מגיעה לקרקע או מסיימת פעולתה ואינה תורמת יותר את הכוח הנדרש לפעולתו.

קיים מספר עצום של עיצובים לשעוני מטוטלת. כשאני כותב כאן עיצוב איני מתכוון לצד האסתטי של השעון אלא לצד ההנדסי. בחלק זה מעצב בונה השעונים את אופן פעולתו של  השעון, סידור גלגלי השיניים, מבנה השיניים תכנון קטרי גלגלי השיניים, תכנון ועיצוב המחגר וגלגל התזמון ועוד מאות גופים הבונים את השעון. כל זה נכון כשאנו עוסקים בשעונים באופן כללי, אבל, כאשר השעון בנוי עץ, בונה השעונים נכנס לדילמות חדשות הנוגעות לעמידות וחוזק חומרים, שיטות ליטוש ומירוק של גלגלי השיניים ומה לא...  על כך ברשומות הבאות..

שעון וירטואלי - התקדמות

היום נסעתי ברכבת ושיחקתי קצת במחשב במשך שעה ורבע. במהלך הנסיעה הרגועה והשקטה שיפרתי את יכולותי בתיכנון שעון בתכנת CAD. והיום כבר יכולתי להעלות סרטון של שעון שלם לרשת. 

זה מעורר מחשבה...ברור לי שזמן הלמידה והביצוע בסדנה הוירטואלית קצר בהרבה מביצוע בסדנה הממשית שלי - זו שעפים בה שבבים. במציאות של הסדנה הממשית לקח לי לבנות 7 שעונים 6 חודשי עבודה ואילו בסדנה הוירטואלית לקח לי ללמוד להפעיל אותה ולייצר שעון אחד ראשוני 20 שעות בלבד. אם אצטרך לבנות שעון חדש זה יקח יום עבודה או פחות. לחתוך גלגל שיניים אחד במסור נימה לוקח 40 דקות אם אתה זריז וזה לא כולל שיוף. עם המחשבות האילו הגעתי הביתה, אספתי את פלג בני (בן שנתיים) מהגן, יצאנו לחצר ושם פלג שיחק בהתלהבות במנגנון גלגלי השיניים של שעון מס' 4... הסתכלתי עליו משחק..חשבתי על עצמי משחק..והבנתי ששעון וירטואלי כנראה לא יחליף בזמן הקרוב את סדנת העץ הקטנה שלי...

בניית שעון בתכנית CAD

אני נמצא בימים אילו בעיצומו של לימוד תכנת CAD. האפשרויות הגלומות בתכנה כזו מבחינה תיכנונית הן עצומות. האפשרות לתכנן חלק אחר חלק של השעון, ליצור הדגמות מסודרות עבור חובבים אחרים, לאתר נקודות תורפה ולעשות ניסויים מקדימים בעלות נמוכה, הופכים את תכנת התיכנון לאמצעי נפלא שלא יסולא בפז. יותר מכך, לא תמיד אני יכול לצאת לסדנה בשל אילוצי מזג אוויר, שעות לא נוחות לעבודה או כל אילוץ אחר, אני עדיין יכול לבנות ולתכנן. בשלב זה אני בונה גם שעון אמיתי וגם שעון וירטואלי. אז זה הזמן להציג שלב בהתקדמות בבניית השעון הוירטואלי.
תכנת הCAD שאני משתמש בה מאפשרת תמונות מצולמות של הפרוייקט:

מבט כללי - עדיין לא נבנתה תמסורת המחוגים, המחגר והמטוטלת, המשקולת והרצ'ט. אני חושב שעשיתי שגיאה בתכנון המסגרת הקידמית שהיא שקופה - נראה ששכחתי ליצור עבורה חיבור למסגרת האחורית זה בסדר בתכנית מחשב אבל במציאות השעון יהיה חייב לשתי מסגרות נעולות היטב.

מבט מקרוב

את עיצוב גלגל התזמון לקחתי מBRIAN LAW שבעקבות גישתו ועבודתו אני הולך. את תכניות השעונים הראשונים שבניתי לקחתי מפרסומים חופשיים שהוא העלה כקבצי PDF. גם המבנה הכללי שייך לעיצוב שלו. בשעון הנוכחי אני נפרד מבריאן ומכניס רעיונות שלי ושל רון: 1. העלאת משקולת השעון תבוצע ע"י צמד גלגלות מנוגדות כיוון כך שמשיכת האחת תעלה את המשקולת. שינוי זה מבטל את הצורך בבניית מפתח הרמה וגלגלי שיניים - דבר המגדיל את החיכוך במערכת התמסורת. שנוי אחר הוא עיצוב המסגרת שעדיין שומר על הצלב ההפוך של BRIAN LAW אבל פונה לעיטור אחר, ואני מוסיף כאן גם סרטון הדגמה ראשוני שגם הוא חלק מהלמידה  - איך הופכים הכל לאנימציה...

  

משהו על עיצובים מעצבים וחיקויים או נאום תשובה למאמר של איל גילת חברי : "מצא את ההבדלים"

היום התחיל בסדנה בכוס קפה (אני) ותה צמחים (רון) שבו אני ורון יושבים בקצה שולחן העבודה בסדנה ומחליטים מה לעשות היום. רונית לא הגיעה לשיעור שלה וצפויים להגיע חיים חברי להתייעצות בעניין עבודת עץ שהוא מתכנן ואיל גילת לצורך סיוע. אייל צריך לחתוך מס' מצומצם של חתיכות עץ בוק מעוקמות משהו ואנחנו תומכים בצרכיו כיאה בין חברים. אחרי כמה חיתוכים (קצר) וכמה דיונים (ארוך) רון מפליג לענייניו בצהרי היום ולאחר עוד קפה ודיונים איל מפליג למקומו. לעת ערב אני מוצא את המאמר שאיל כותב בבלוג שלו "מצא את ההבדלים". עכשיו איל מציג בעיה שמעלה שאלה טעונה משהו: עד איזה גבול אנחנו מותחים את זכויות היוצרים? הרי כאשר אני יוצר רגלי קבריול בסדנתי הצנועה או שעון עץ אני לוקח מיוצר אחר לפחות חלק מהרעיון או התפיסה. אנחנו מתקדמים ביכולות ובכישורים על כתפי אילו שקדמו לנו. לא בכדי אפילו חוקי זכויות היוצרים אינם חלים על רעיון. האם עיצוב מוגדר איננו רעיון? אז אם אני מעתיק או מחקה את הסגנון אני בסדר ועבודתי ראויה? אבל, אם אני מעתיק את הרהיט בשלמותו אני פלאגיאט? כנראה שכן, וזכויותיו של המעצב בתרבות שבה אנו חיים ראויות להישמר לפחות זמן מוגדר. אבל, לפעמים אתה מיצר על כך. לא מזמן נכנסתי לפרויקט בן יהודה והורדתי שירה של רחל בלובשטיין. כשרציתי להוריד גם שירה של לאה גולדברג נתחוור לי שזכויות היוצרים של המחברת יפקעו רק ב 2041. תהיתי מדוע עלי לחכות כל כך הרבה זמן כשהמחברת היוצר כבר מזמן אינה בין החיים, אבל, אילו החוקים...
למזלי אני יכול להעתיק רהיט מהמאה ה19 בשלמותו ובמדויק או לשלב משהו מסגנונו בלי כאב הראש של זכויות יוצרים. 
למותר לציין כי כמחבר ספר ובעל זכויות יוצרים על תכנו והאיורים המלווים אותו - אני מקפיד שאחרים ישמרו את זכויותי...

משהו על סגנון הרהיטים במאה ה 16

המאה ה 16 נחשבת לתקופת התחייה בתרבות האנושית או כמו שהיא קרויה - רנסאנס.   היות ומאמר זה עניינו סגנון ריהוט הן מבחינת העיצוב והן מבחינת הביצוע אתמקד במה שנראה לי מזווית ראייתי האישית ולכן מאמר זה מהווה מאמר דעה בלבד, כלומר הוא סובייקטיבי לחלוטין ובר העשרה ותיקון. לאחר טיעוני האפולוגטים לעיל אני יכול להמשיך אל רהיטי המאה ה 16. אשתמש כאן בקישורים לרשת קרי: גוגל תמונות והאתרים המציגים שם לשם הצגת דוגמאות.
1.
השידה בקישור מציגה קווי מתאר ישרים, עבודות גילוף, במרכז, קאנטים ישרים ברוב הרהיט למעט שני קאנטים מגולפים בצידיו. אין פיתולים מבניים, אין עיקולים במתאר או בחזית. 
2.
הכסא בקישור מציג קוים ישרים למעט המסעדים. מסעדי הכיסא מעוקלים וכוללים שבלול בקצה כל מסעד. יש גילוף במרכז גב הכיסא הפונה אל הצופה בדומה לשידה. כלומר אנחנו למדים שקיימים עיקולים ברהיטי הרנסאנס. 
3.
הכיסא בקישור  מציג קוים ישרים למעט המסעדים. בסיסי המסעדים עשויים במחרטה, שוב אנחנו רואים גילוף מעוטר במרכז גב הכיסא, אין שבלול בקצה המסעדים.
4. 
הכיסא בקישור  מציג קוים ישרים. המון עבודת מחרטה כולל ספירלות והמון עיטורים. כיסא זה שייך ממש לסוף המאה ה16.
5.
שידות בקישור מציגות קווים ישרים, המון עבודת גילוף ועיטור, החיבורים בזנביונים, אין עיקולים ואין פיתולים בקווי המתאר.

אני מניח שנוכל לחרוש הרבה מאוד דוגמאות נוספות ברחבי הרשת אבל התמונה הכללית שעולה ממספר הדוגמאות שהבאתי כאן - ויהיה מי שיטען ובצדק שמעט מדי, רהיטי הרנסאנס מתאפיינים בקווים ישרים ללא פיתולים ועיקולים. אם קיימים עיקולים הם ממש פשוטים ובעיקר בכיסאות. אין פיתולים ברגליים, הקבריול לא מופיע עדיין, החזיתות ישרות ועיקר העיטור שטוח יחסית ומתבטא בציור או גילוף או שילוב של שניהם בחזיתות. אין פיתול או עיקול מבני. מעניין שאנחנו רואים כבר במאה הזו מחברי זנביון ואני מנחש שטכניקת המחברים שאנחנו משתמשים בה כרגע זהה למאות שקדמו למאה ה16. גם לא נראית טכניקת כיפוף עץ למרות ששיטות כיפוף עץ קיימות עוד הרבה לפני ימי הביניים בתחום בניית הקשתות (הקשת המורכבת קיימת אלפי שנים) ובתחום החבתנות. אני מקווה שגישת המאמר תסתבר על דעתו של חברי אייל גילת וכך לאט לאט אנחנו נצליח לתאר בצורה סבירה את סגנונות העיצוב והביצוע של רהיטים לתקופותיהם. לקריאה און ליין למי שיקרא בספר יסתבר מהר מאוד שהייתה קיימת נהייה במאות 15 16 אחרי הסגנון היווני הקלאסי מלפני 2500 שנים. דבר זה ניכר בעיקר בסגנונות העמודים במבואות הבתים. מעניין להגיד שלמרות הגילוף הניכר ומעט הפיתולים בסגנון העמודים הדבר לא ממש גלש לתוך ביצוע ועיצוב הרהיטים. אני מאמין שעוד אשכתב מאמר זה כי יש לי תחושה של חוסר שלמות, אבל רציתי להתחיל....

הרהיטים המודרניים - משאת ליבו של אייל גילת

בעקבות הפוסט הקודם שכתבתי כאן על רהיטים מודרניים אייל חברי הגיב נחרצות - לא מודרני מה שעזיז העלה בחכתו ברשת. והוא כמובן צודק. אלא מה היא שעל הספרים לקריאה און ליין שהעליתי כתוב שהם עוסקים בריהוט מודרני בריש גלי. מכאן שההגדרה שלנו למהו מודרני לא ברורה. והרי תגובתי לאמירתו של אייל:

טוב, היה די ברור שזה מה שתגיד וזה גם מה שאני אמרתי כשעשיתי את החיפוש המשעשע הנ"ל. אז בעצם אני מבין שההגדרה של הרהיטים הנחשקים נמצאים בתחום של שנות השישים והשבעים. אולי תכתוב פוסט שמטפל בעניין ההיסטורי הכללי ובעניין האישי אבל שהמאפיינים יהיו יותר ברורים מבחינה עיצובית/ביצועית, והשאלות הן:
1. מה מאפיין את המודרניים בכלל?
2. מה מאפיין את המודרניים שאייל גילת מחשיב כמשאת ליבו?
3. איפה עובר קו הגבול העיצובי שבו אייל מחשיב את הרהיט חורג לכאן ולכאן בתוך ההכללה המוגדרת מודרני?
הרהיטים המוצגים כבר ב1900 מוגדרים שם כמודרניים אבל בפירוש רואים את ההשפעות של העיצוב של המאות 18 19 על מבנה הרגליים, קו החזית של הרהיטים מבנה הלזבזים ועוד. מן הסתם קיימים מעצבים/נגרים או הוגי דיעה ודרך שימקמו את מאווי ליבך.
עזיזך.
אני מקווה שנהנית מהאתר של הספרייה החופשית וממה שניתן למצוא שם כמו מאופן ההגשה.