יום שני, 16 בפברואר 2015

תגובה לפוסט של חברי אייל גילת : "ספר, חדשות ויצירה - מאכזב, טובות ומדהימה"

כידוע לשנינו אני לא מודרניסט ואפילו לא פוסט מודרניסט בתפישותי או בטעמי. הרבה מהרהיטים המודרניים הללו אכלסו את הבתים של ילדותי ונערותי שזה בדיוק שנות השישים והשבעים והשפעתם עלי היתה עצומה - ברבות הימים למדתי שאני פשוט אוהב רהיטים אחרים וכי נטיותיי יותר קלאסיות. אכן, הספרות שמוקדשת לתקופה המודרנית בתחום הריהוט בחלקה הגדול נופלת מזו המוקדשת לריהוט של המאה ה 19 או ה 18. בריהוט המודרני נעלמו הרבה מאוד אלמנטים עיטוריים שדרשו מהנגר יכולת נוספת. מעניין להגיד שיש חזרה היום ברחבי העולם לרהיטים בסגנון המאה ה 18.
בהכירי את התרבות היפנית וא האילוצים העומדים מאחורי העיצוב היפני ברמה ההיסטורית קל להבין את איך הפשטות היתה לכלי חשוב בתרבות זו. למעשה הרבה ממה שאנחנו קוראים מודרניזם וקריאה למינימליזם היו ביפן עניין ותיק וישן כבר במאות ה16 ואילך. הופעת המודרניזם בתרבות המערב היוותה עבור היוצר היפני הזדמנות ייחודית שכן כל שהיה עליו לעשות היה להביא את תרבות הצמצום האופיינית לו למסגרת המערבית. וכל עוד הדרישה האסטטית לא היתה מופשטת מדי אלא נגעה לאנויות הפלסטיות הוא הצליח בכך היטב. ואפילו בתחום ספרותי צר - שירת ההייקו שהיא ביטוי ספרותי של הצרנה ויזואלית. בבואה של התרבות היפנית לגעת בתחומי אסתטיקה מופשטים יותר כמו ספרות, מתמטיקה, או מוסיקה הפשטות לא הספיקה והיה צורך בשידוד מערכות תרבותי כדי לקבל את הצורך האמנותי החדש. ההכרה הזו קשה ככל שתהיה חילחלה בכל שכבות ההשכלה והאומנות ביפן עד מרד של ממש בפשטות. אני מעדיף את התפיסה של "שיבומי" בתרבות היפנית שהוא קצת יותר קלאסי, הרבה יותר זורם ו...קצת פחות מודרני. נכנסתי לאתר של יורי ורוב הפרוייקטים הם בעיקר פיסוליים. נכנסתי גם לאתר המורה שלה ואני מצטרף להמלצה שלך בהחלט מעניין ושווה גלישה. מה שחסר זה הזמנה לישראל?
אוהבך ומוקירך, עזיז.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

התגובות מגיעות לדואר האלקטרוני שלי אוטומטית. אם אתם רוצים להגיב בפרטיות אז אפשר לשלוח לדואר aziz@post.tau.ac.il .
תגובות שנרשמות באתר מופיעות והן זמינות לכל גולש.
ניתן גם להשיג אותי בנייד 0522701654 .
גלישה מהנה..

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.