יום שבת, 20 בדצמבר 2014

על בניית התקני עבודה (ג'יגים) בסדנה ואופן פעולתם

במשך 34 שנות עבודתי בתחום המחקר בביולוגיה (20 כאיש שדה העובד בדיונות מדבריות), גיליתי שהיפותיזה המוליכה לניסוי מוצלח עלולה לכשול בשל חוסר במתקן מתאים. סביב המחקר המדעי משגשגות חברות המספקות אלפי פריטים מותאמים במיוחד למטרות מחקר מוגדר ובמחירים גבוהים. למרות זאת, החוקר נתקל לעתים קרובות בחוסר של מתקן שיעשה את הניסוי לאפשרי. פתאום, הביולוג מוצא את עצמו בארץ לא נודעת ששייכת למקצועות אחרים כמו הנדסת מכונות או הנדסת חשמל. במצב כאילו עומדות לפניו שלוש ברירות: 1. לפתור את העניין באמצעות כישוריו של אדם אחר. 2. לתכנן מתקן מתאים בעצמו ולבנותו בעצמו. 3. לתכנן את המתקן ולמסור את הביצוע לאדם אחר. בנייה עצמית של מתקן גוררת מערכת שלמה של פיתוח שאינה קשורה במישרין לביולוגיה אבל תאפשר את הניסוי. כמובן שאם הוא מצליח במשימתו הוא מזיל את עלויות המחקר במאות אחוזים, אבל, לא גורם העלות מוליך אותו אלא העדר מתקן מתאים. לאחר שהמחקר מסתיים, לרוב אין שום שימוש למתקן והוא נארז או מושלך לפח, שכן, הייחודיות החד פעמית לניסוי מוגדר הצדיקה את קיומו. ברור לקורא כי זו מערכת לא כלכלית בעליל שמטרתה מדע טהור, ואין לחוקר עניין טכני במתקן למעט הצלחתו במשימה החד פעמית. מצבו של היוצר בסדנה או בבית המלאכה דומה. בניגוד לנגרייה התעשייתית המייצרת מוצרי שבלונה מוגדרים מראש, האמן יוצר משהו ייחודי ובדומה לחוקר עליו לבנות לעתים קרובות התקן או מתקן שיאפשר ביצוע. התקנים כאילו (או ג'יגים אם תרצו) הכרחיים כי לא תמיד קיים מתקן מתאים למשימה - מעצם העובדה שנושא הביצוע לא קיים אלא במוחו (ההוזה והקודח לפעמים...) של היוצר. ההתקנים מחולקים לפי דעתי ל3 קבוצות:
1.מתקנים דינמיים. 2. מתקנים סטטיים. 3. מתקנים משולבים. למעשה כל מכונת עיבוד עץ החל בכרסום וניסור וכלה בהדבקה שייכת לאחת הקטגוריות הללו, כולן החלו את דרכן בבעיה המבקשת פתרון, חלקן סיימו באחסון לאחר ביצוע המשימה וחלקן סיימו כמוצר טכנולוגי למכירה. דווקא אותם התקנים שלא הפכו למוצר תעשייתי - הם אילו החשובים. מה שמאפיין מתקנים כאילו הוא שימוש חד פעמי או מחיר שוק מופרז ביחס לתכיפות השימוש. מה שנדרש אם כך מהיוצר בעץ הוא מיומנות גבוהה בבניית התקנים (או ג'יגים אם תרצו). לפני כמה שנים, העיר לי מהנדס מכונות מוכשר בשם עמוס שפירא שהצלחתו של התקן טמונה בתפיסה/הידוק שהוא מבצע. אותו מהנדס למד זאת במקום אחר ואני בתורי למדתי ממנו. זה טיבו של ידע  - הוא לפיד תובנה שעובר מיד ליד...
הדוגמאות שאביא כאן הן מתקנים שאנו בונים בסדנה שלנו. חלקם לא קיימים כבר כי הם פורקו לאחר שימוש אחד או שניים  - הידע הוא החשוב לא המתקן. חלקם עומדים הכן בסדנה ומתקיימים היות ושימושם תכוף. לעתים קצת קשה להגיד אם מתקן מסוים הוא רק מתקן עזר או מכונת עיבוד עץ ממש.

מתקנים דינמיים.
הדוגמה שאביא כאן היא התקן כוונון עומק הכִּרְסּוּם של כרסומת העץ (ראוטר). אנחנו משתמשים בראוטר של חברת מקיטה עם עצמה של 2.5 כוחות סוס בערך. זהו מכשיר יקר וחזק,  אמינותו ארוכת טווח ואני מגדיר אותו כמכשיר ליבה בסדנה. הראוטר מגיע מהיצרן עם מד עומק המיוצג ע"י כפתור סיבוב המגדיר את עומק החיתוך/כירסום של המכשיר. אנחנו החלפנו כפתור זה במנוּאֵלָה המאפשרת עלייה וירידה מהירות בקלות ובמהירות. כל שנדרש במקרה הזה היה להחליף את כפתור הכוונון המקורי בצינור (מפלדה במקרה שלנו אבל צינור עץ מתאים לכך) עם הברזה 10 מ"מ שבקצהו מנואלה.
עוד מתקן דינמי הוא שולחן הכירסום שלנו בעזרתו אנחנו מבצעים מחברי סין וגרז או סין ונקב לפי הצורך. שולחן כזה גם בנינו עם תלמיד בסדנה

מתקנים סטטיים.
כשאני אומר מתקן סטטי מיד אני חושב על שבלונה ואכן שבלונה היא התקן סטטי. אני משתמש הרבה בשבלונות לצרכי שרטוט רגלי קבריול, מקראות או קידוחים חוזרים. אבל קיימת קבוצה שלמה של התקנים שנקראת באנגלית FIXTURES (אם תפנו לתרגום תקבלו 'אביזרים') שמטרתם קיבוע העבודה במקום מוגדר או בזווית נתונה. 

מתקנים משולבים.
הדוגמאות הטובות ביותר שיש בסדנה שלנו הן המחרטה המשלבת ראוטר שהיא כבר מכונת עיבוד עץ ממש והג'יג לחיתוך שיניים על המסור השולחני. שני המכשירים שבנינו משלבים תנועה קווית וסיבובית. במחרטה המשלבת ראוטר (אנחנו קוראים לה ביפנית "קיקאי" שפירושו מכונה..) שילוב שתי התנועות מסונכרן. הג'יג לחיתוך מחברי שיניים משלב שתי תנועות קוויות בטור - קודם תנועת כוונון ולאחר מכן תנועת חיתוך. כמובן ששני המתקנים מורכבים ממתקנים סטטיים והם עצמם דינמיים ממש.
את המחרטה קנינו מורשבסקי ב650 ש"ח ושימושה העיקרי היה ללמד אותנו לחרוט ובסיס לשילוב עם הראוטר. הסינכרון נעשה בעזרת מקדחת יד ישנה המעבירה את תנועת המחרטה בזווית 90 מעלות. התנועה הקווית מועברת בעזרת שרשרת אופניים והילוכים של אופניים ישנות. הראוטר נע על שני מוטות פלדה וזהו בערך. יש דף שלם באתר שעניינו במוצר של מכשיר זה (עמודי חופה).

מיומנויות חשובות לבוני ג'יגים.
1. כישורי עבודה בעץ.
2. ריתוך בסיסי
3. קידוחי מתכת והברזות.
4. דמיון יצירתי וקריאה מרובה.
5. כושר למידה גבוה

המלצת קריאה

Router Magic

ספר מצוין ומומלץ בחום לכל מי שבונה ג'יגים בעצמו.










אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

התגובות מגיעות לדואר האלקטרוני שלי אוטומטית. אם אתם רוצים להגיב בפרטיות אז אפשר לשלוח לדואר aziz@post.tau.ac.il .
תגובות שנרשמות באתר מופיעות והן זמינות לכל גולש.
ניתן גם להשיג אותי בנייד 0522701654 .
גלישה מהנה..

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.